הנוצרים הקדומים, כולל כל שליחי הכבש, המשיכו לחגוג את חגי הפסח שנה אחר שנה. היהודים תחת היהדות חגגו את הפסח בגשמיות על פי מצוות משה בו הקריבו את כבש הפסח ללא רבב והעם אכל את המצות, הם זכרו את יציאת מצרים שם ה' הציל אותם מבית השעבוד במצרים בידו החזקה. דרך משה, שם נהרגו ראשוני המצרים על ידי מלאך המוות בלילה. אבל הנוצרים המוקדמים בזמן שהם חגגו את הפסח היו צריכים לא להקריב שום כבש, כי ישוע המשיח הוא כבש הפסח הבלתי אשם שלנו (1 לקורינתים ה':7 ), שחי חיים ללא חטא, נצלב, מת וקם לתחייה ביום השלישי מהקבר. עכשיו הוא התקווה של הנצח שלנו.

חג הפסח הוא לא רק יום של חגיגה, התרגשות ובידור, זה יום להיזכר בתשוקתו של ישו, איך אלוהים כל כך אהב את העולם והוא נתן את בנו יחידו שמי שמאמין בו לא יאבד אלא יזכה לחיי נצח. ( יוחנן ג':16 ). זה צריך להיות יום של בכי כי ה' מת על הצלב בייסורים גדולים שבו המלאכים הצדיקים התרגשו כולם בחמלה ולא יכלו להביט באל השמים גוסס, השמש לא יכלה להבין את זה, היא התרגשה מדמעות עד כדי כך שהוא הכהה ואורו נעלם, חושך עז כיסה את כל הארץ, הסלעים וההרים נקרעו לגזרים כשראו את יוצרם נדקר למוות (מתי כ"ז:44-54 ); זה צריך להיות יום של צום ותשובה על חטאינו לפני ה', ויום של חידוש בריתנו עם ה'.

האם מישהו מכם שמח כאשר הוא/היא איבדו את אהבתכם? האם אז אתה שמח בגלל שישוע המשיח מת על חטאיך?, האם אתה מנסה ללעוג לאלוהים? אתה לא יודע שהוא סבל מוות למענך? על הצלב הוא זעק בייסורים גדולים אל האב באומרו; ''אבא, למה עזבת אותי?'' , אבל מלא בחסד ורחמים הוא ענה, ''אבא, סלח להם כי הם לא יודעים מה הם עושים!'' . כי כולם חטאו וחסרו כבוד ה' (רומים ב' כג), אבל בגלל אהבת ה' לבש בן האלוהים דמות אדם כדי שהוא ימות למעננו, כולנו היינו אשמים במוות. כפי שאנו יודעים ששכר החטא הוא מוות ( רומאים ו' 23 ), הוא מת במקומנו, האם אנו שמחים כי הוא מת או שאנו מקוננים וזועקים כי אנו אשמים? שפטו בעצמכם אם אתם ראויים לפני ה', ירחם ה' עלינו.

מי הוא הרוקד וחוגג במות חברו? אם אף אחד; אז למה האנשים עושים את כל הטיולים המלוכלכים ואת הטקסים והמנהגים המרושעים ביום שבו הם מנציחים את מותו ותחייתו של האדון ישוע המשיח. זה רק בגלל שהם באמת לא חוגגים את פסח ( תחיית האדון ) אלא את פסטיבל הפסחא הפגאני שסוגדים ומכבדים את מלכת השמים, אלת הפריון . האם מותו (של ישוע) אומר לך משהו או לא? האם עדיין קיבלת אותו בתור האדון והמושיע שלך? האם יש לך תקווה לחיי נצח? לכן הבה נגרש את בבל ונבוא אל ה' ונעבוד אותו באמת וברוח.

מצד שני, גם אנחנו צריכים לשמוח מאוד לפני ה' כי תקוות החיים הגיעה אלינו שלא היו ראויים, המשיח קם לתחייה מהמתים, לכן זה יום של הלל ופולחן כנה לפני האדון ישוע המשיח בצדק ויום. של קודש קודש (שיתוף סעודת ה').

​

''להעיר את הכלה הישנה''

   הבא >>>

פסטיבלי פסחא פגאניים

חגיגות חג המולד הפגאניות